כנס. ועידת פסגה. אל השולחן מסובים אקדמאים, נציגי דרום וצפון קוריאה, ובניהם אורחים בעשרים מדינות נוספות. כל הנוכחים מדברים את השפה, והיום הראשון כולו מלא חיוכים מתוחים. הזמן כזה, אין ספק שהארוע יכול לקום וליפול על נושא האוכל, ובפגישה כזאת קוריאנים מציפים כנראה לאוכל של בית. שעה אחת לפני האוכל, מתיצבת אשת הקייטרינג. אישה עגלגלה וחייכנית, והציוד שלה ארוז כולו ברכב הפרטי. אני מציג את עצמי בנימוס ומציץ מאחוריה. איפה הצבא שיאכיל מעל מאה אנשים רעבים ואולי גם כעוסים?
היא ניגשת לעבודה. ראשית חוכמה, מחברים רייס קוקר עצום מימדים לחשמל, 25 ליטרים נפחו, ומפעילים. מיד אחריו בא עוד אחד. אחר כך היא מסדרת את הרכיבים, אחד אחד ומתחילה להרכיב את המנות. רובן פשוטות להפליא, אבל המרכיבים אקזוטיים ולפעמים רבים במספר, והמינון מדוייק. היא שרה לעצמה בזמן שהיא עובדת. בשתים עשרה בדיוק, בזמן שהקהל מתחיל לנהור, האוכל כולו מוכן. הקוריאנים מרחרחים, מציצים, ולוקחים צלחות. כמה אנשים שואלים בדאגה אם יהיה מספיק אורז לכולם (לא לדאוג, יש עוד). אנחנו מציעים מאקולי, יין אורז ביתי, שצבעו חלבי עכור, וטעמו מתקתק. עכשיו כולם נראים רגועים יותר, ואפשר לראות גם חיוכים.
שולחן ערוך
וזה מה שהיה על השולחן:
- קימצ'י ג'ון, פנקייקים קטנים ופיקנטיים של קימצ'י ובצל ירוק
- הא-פלי ננגצ'ה, סלט מדוזה, שהתגלה בתור ההברקה של הארוע
- טופו מטוגן, ומעליו תערובת של בצל ירוק ורוטב חריף
- מנדו, כיסונים מטוגנים, שהגיעו לקוריאה עם הפולשים המונגולים
- כנפי עוף חריפות
- סלט של אטריות אודון קרות וירקות, שהרוטב שלו היה מתוק, וחריף וחמוץ ביחד
- קימצ'י של מלפפונים, שהתהדר ברוטב אדום וחריף, ועלים טריים – קרובי משפחה של גרגר הנחלים
- ננגמיון, סלט נוסף של אטריות כוסמת, וג'וליאנים של ירקות טריים שטבלו בזריזות בתחמיץ כדי להפוך לחמוצים, ורוטב קר כקרח
- בולגוגי, המאכל הקוריאני המוכר ביותר במערב, שעיקרו בשר בקר מטוגן, שלמרות צבעו האפרפר, יוצא טעים להפליא בזכות המשרה המדיוק
כל זה הגיע עם הרבה אורז, הרבה קימצ'י, ומרק קטן שהייתי מוכן להשבע שהוא מרק מיסו (אבל לא כדאי להסתבך). האוכל נאכל. אחריו הגיע גם הקינוח בדמות פלחי אבטיח ולידם דוק, עוגות אורז מאודות, אשר בתוכן שעועית מתוקה ודלעת. האורחים לקחו תה, ואני עשיתי לי קפה פילטר.
סלט מדוזה
ניגשתי לדבר בצד עם אשת הקייטרינג. הייתי חייב להבין איך הופכים מדוזה למשהו כל כך טעים. אה, זה פשוט, היא אומרת, עושים ככה:
מכינים:
- חבילה אחת, במשקל חצי קילו, של מדוזה מיובשת ומשומרת במלח
- משרה למדוזה: כוס וחצי מים, רבע כוס סוכר ורבע כוס חומץ
- חבילה אחת (בערך 100 גרם) של חיקוי בשר סרטן
- חבילת עלים ירוקים לסלט, מהסוג החביב עליכם
- מלפפון חתוך לג'וליאנים
- אגס אסיאתי חתוך לג'וליאנים
- רוטב לסלט: שמן שומשום, מיץ לימון מלח ופלפל. יש גרסאות שלהן מוסיפים חרדל חריף או ווסאבי.
וכך עושים:
- מכינים את המדוזה מבעוד מועד. אם המדוזה מגיעה ביריעות, חותכים אותה לפרוסות בעזרת סכין חד. שוטפים את המדוזה במים חמים אבל לא רותחים, מערבבים את נוזלי המשרה ומניחים לספוג טעמים לכמה שעות או לכל הלילה). התוצאה הסופית נראית כמו אטריות.
- חותכים את הסרטן המדומה לרצועות. סוחטים את המדוזה מנוזלים, ומערבבים עם הסרטן המדומה, ועם הירקות.
- אם משתמשים בווסאבי, מערבבים אותו עם מעט מים קרים כרבע שעה לפני ההגשה.
- לפני ההגשה מערבבים את נוזלי הרוטב, ומוסיפים אותם ואת הווסאבי לסלט.
קימצ'י ג'ון, פנקייק של קימצ'י
מנדו
כנפי עוף ברוטב חריף
סלט קר של אטריות עבות ("אודון")
קימצ'י של מלפפון
סלט של אטריות כוסמת
בולגוגי
טופו
עוגת אורז מאודה במילוי מתוק
המאקולי כולו נגמר, וגם הבירות שהבאנו. אני אורז לעצמי מנה קטנה לקחת לבית, שיהיה לאחר כך. אני לא בטוח שיישבנו איזה סכסוך שהוא, אבל בוודאי הוכחנו שעם אוכל טוב לא מתווכחים.
רשומות האדר 